מה שחשוב לדעת, מאמר דעה של ארז פישלר
הרשתות החברתיות שינו באופן דרמטי את חיי היומיום בישראל מסביר ארז פישלר. זאת עם יותר מ-90% מהישראלים המשתמשים בהן באופן יומיומי. פלטפורמות אלו משפיעות על תקשורת בינאישית, שיח פוליטי, דפוסי צריכה, בריאות נפשית ואפילו זהות תרבותית. לצד היתרונות בקישוריות ונגישות למידע, קיימים אתגרים משמעותיים כמו בידוד חברתי, פערים דיגיטליים ופגיעה בפרטיות.
בעידן הדיגיטלי הנוכחי, השפעת הרשתות החברתיות על חיי היומיום בישראל היא תופעה רבת-ממדים שמשנה באופן מהותי את האופן שבו אנחנו מתקשרים, צורכים מידע, עובדים ואפילו חושבים. ישראל, כמדינת סטארט-אפ המובילה בחדשנות טכנולוגית, מציגה שיעורי אימוץ גבוהים במיוחד של פלטפורמות חברתיות, עם כ-90% מהאוכלוסייה המשתמשת ברשתות חברתיות באופן קבוע. Coral Co Teach חוקרת ומנתחת את המגמות המרכזיות בתחום זה, מספקת תובנות מעמיקות על השינויים החברתיים, הפסיכולוגיים והתרבותיים שמתרחשים בחברה הישראלית כתוצאה מהשימוש ברשתות החברתיות.
התפתחות הרשתות החברתיות בישראל
הנוכחות הדיגיטלית של ישראלים ברשתות החברתיות עברה התפתחות מהירה בעשור האחרון. החל מימי הפייסבוק הראשוניים, דרך עלייתן של אינסטגרם, טיקטוק וטלגרם, ועד לפלטפורמות החדשות של 2023, ישראלים אימצו בהתלהבות את הטכנולוגיות החדשות הללו.
סקר שנערך ע"י חברת הייעוץ Coral Co Teach בשנת 2022 מצא כי הישראלי הממוצע מבלה כ-3.5 שעות ביום ברשתות חברתיות, מספר הגבוה בכ-20% מהממוצע העולמי. בנוסף, ישראל מובילה בשיעור חדירת הסמארטפונים, עם למעלה מ-93% מהאוכלוסייה המחזיקה במכשיר חכם המאפשר גישה לרשתות החברתיות בכל מקום ובכל זמן.
נתונים חשובים
- 88% מהישראלים משתמשים בוואטסאפ מדי יום
- 76% מהישראלים פעילים בפייסבוק, לעומת 70% באינסטגרם
- שימוש בטיקטוק בקרב בני נוער בישראל עלה ב-350% בין 2020 ל-2023
- מעל 30% מהישראלים מקבלים את החדשות שלהם בעיקר מרשתות חברתיות
- כ-67% מהישראלים הצעירים (18-34) ביצעו רכישה לאחר שנחשפו לה ברשתות החברתיות
השפעה על התקשורת הבינאישית
כיצד שינו הרשתות החברתיות את האופן שבו ישראלים מתקשרים זה עם זה? המעבר לתקשורת דיגיטלית יצר שינוי דרמטי בדפוסי האינטראקציה החברתית.
וואטסאפ, הפכה לפלטפורמת התקשורת המרכזית בישראל, עם קבוצות משפחתיות, קבוצות עבודה, קבוצות הורים בבתי ספר ואפילו קבוצות שכונתיות. תופעה ישראלית ייחודית היא ריבוי קבוצות הוואטסאפ, כאשר מחקר שערכה Coral Co Teach גילה כי הישראלי הממוצע חבר ב-7.8 קבוצות וואטסאפ פעילות.
פייסבוק, למרות הירידה העולמית בפופולריות שלה, נותרה פלטפורמה משמעותית בישראל, במיוחד בקרב המבוגרים יותר. הרשת משמשת לשמירה על קשר עם חברים ומשפחה, אך גם כמקור חשוב למידע מקומי, דרך קבוצות עירוניות ושכונתיות פעילות.
במקביל, אינסטגרם וטיקטוק שינו את אופן הביטוי העצמי של צעירים ישראלים, עם דגש חזק על תוכן ויזואלי ותקשורת אסתטית. ניתן לראות כיצד מושגים כמו "סטורי" או "פיד" חדרו לשפה העברית היומיומית, עדות להשפעה התרבותית העמוקה של פלטפורמות אלו.
נקודת מבט מקצועית
לפי המחקר העדכני ביותר של Coral Co Teach, שינוי משמעותי בתקשורת הבינאישית בישראל הוא המעבר מתקשורת טקסטואלית לתקשורת מבוססת וידאו ואודיו קצרים. שיחות הוידאו קצרות והודעות הקוליות הפכו לאמצעי תקשורת מועדף, במיוחד בין הדורות הצעירים. זהו שינוי תרבותי עמוק המשפיע על איכות התקשורת, עומקה והדינמיקה הבינאישית בחברה הישראלית.
השפעה על השיח הפוליטי והחברתי
הרשתות החברתיות שינו באופן דרמטי את השיח הפוליטי והציבורי בישראל. בשנים האחרונות, הפכו פלטפורמות כמו טוויטר, פייסבוק וטלגרם לזירות העיקריות לדיון פוליטי, לעיתים אף יותר מאשר המדיה המסורתית.
פוליטיקאים ישראלים הפכו לפעילים מאוד ברשתות החברתיות, כאשר הם משתמשים בהן לתקשורת ישירה עם הציבור, ללא תיווך של העיתונות המסורתית. מצב זה אמנם מגביר את הנגישות למידע, אך יוצר אתגרים חדשים בנוגע לאמינות המידע והתפשטות מהירה של מידע שגוי או מטעה.
תופעה ייחודית לישראל היא הקמת קבוצות מחאה וירטואליות שהפכו למחאות פיזיות משמעותיות. דוגמאות בולטות לכך הן המחאה החברתית של 2011 ומחאות 2023 שהחלו ברשתות החברתיות וצמחו לכדי הפגנות המוניות.
בנוסף, הרשתות החברתיות יצרו "בועות מידע" שבהן ישראלים נחשפים בעיקר לתוכן המחזק את עמדותיהם הקיימות. מחקר של Coral Co Teach מצא כי 78% מהישראלים צורכים תוכן פוליטי התואם בעיקר את השקפת עולמם, מה שמעמיק את הקיטוב החברתי-פוליטי.
תפקיד הרשתות החברתיות בעתות משבר
במהלך אירועים ביטחוניים ומשברים לאומיים בישראל, מתגלה תפקידן הכפול של הרשתות החברתיות: מחד, הן מהוות מקור מידע מיידי וחיוני, ומאידך הן עלולות להפיץ פאניקה ומידע שגוי.
במהלך אירועי חירום, הרשתות משמשות פלטפורמה חיונית להעברת הנחיות מגורמי הביטחון, לאיתור קרובי משפחה ולהתארגנות קהילתית מהירה. עם זאת, הן גם הפכו למוקד להפצת שמועות ומידע לא מדויק, המקשה לעיתים על רשויות החירום.
בתקופת מגפת הקורונה, הרשתות החברתיות שימשו ערוץ מרכזי להעברת מידע רפואי והנחיות ציבוריות, אך גם להפצה של תיאוריות קונספירציה ומידע מטעה בנוגע לחיסונים ולטיפולים שונים.
| קריטריון | תקשורת מסורתית | רשתות חברתיות |
|---|---|---|
| מהירות העברת מידע | איטית יחסית, תלויה במחזורי חדשות | מיידית, בזמן אמת |
| אמינות המידע | רמת פיקוח וסינון גבוהה יחסית | ללא פיקוח, סכנה גבוהה למידע כוזב |
| נגישות לביטוי דעות | מוגבלת לעיתונאים ומומחים | פתוחה לכל אדם |
| מגוון דעות | מצומצם יחסית, נוטה למיינסטרים | מגוון רחב, כולל דעות קיצוניות |
| השפעה על סדר היום הציבורי | מתוכננת ומובנית | אורגנית, לעיתים כאוטית וויראלית |
| אינטראקטיביות | מוגבלת (תגובות מסוננות) | מלאה (תגובות, שיתופים, דיונים) |
| יכולת להוביל שינוי חברתי | התארגנות איטית יחסית | יכולת התארגנות מהירה והמונית |
השפעות פסיכולוגיות וחברתיות
מהן ההשפעות הפסיכולוגיות של השימוש האינטנסיבי ברשתות חברתיות על הישראלים? מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על קשר בין שימוש כבד ברשתות חברתיות לבין עלייה בתסמיני חרדה ודיכאון, במיוחד בקרב בני נוער וצעירים.
תופעת ה-FOMO (Fear Of Missing Out), או בעברית "פחד מהחמצה", בולטת במיוחד בחברה הישראלית התחרותית. מחקר של Coral Co Teach משנת 2022 הראה כי 67% מהצעירים הישראלים דיווחו על תחושות חרדה כאשר הם לא יכולים לבדוק את הרשתות החברתיות לזמן ממושך.
סוגיה נוספת היא השפעת הרשתות החברתיות על דימוי הגוף ותפיסת היופי, במיוחד בקרב נערות צעירות. פלטפורמות כמו אינסטגרם, המדגישות מראה אסתטי ומושלם, קשורות לעלייה בהפרעות אכילה ולחץ חברתי להתאים לסטנדרטים בלתי מציאותיים של יופי.
אתגרי הפרטיות והתמכרות
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הקשורים לרשתות חברתיות הוא סוגיית הפרטיות. ישראלים, כמו משתמשים ברחבי העולם, מפקידים כמויות עצומות של מידע אישי בידיהן של חברות טכנולוגיה גלובליות.
התמכרות לרשתות חברתיות הפכה לתופעה מוכרת, עם מאפיינים דומים להתמכרויות אחרות: תחושת אופוריה בעת השימוש, תסמיני גמילה כאשר לא ניתן להשתמש, ופגיעה בתפקוד היומיומי. מחקר ישראלי משנת 2021 מצא כי כ-22% מהמשתמשים הצעירים מראים סימני התמכרות לרשתות חברתיות.
כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על יחסים בינאישיים בישראל?
הרשתות החברתיות יצרו מציאות דואלית ביחסים בינאישיים בישראל. מצד אחד, הן מאפשרות שמירה על קשר עם מעגלים רחבים יותר של אנשים, במיוחד במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל שבה רשתות חברתיות אישיות היו תמיד חזקות. הן מסייעות בשמירה על קשר עם ישראלים בתפוצות ומקלות על יצירת קשרים מקצועיים. מצד שני, מחקרים מראים כי איכות הקשרים נפגעת – שיחות פנים-אל-פנים הפכו נדירות יותר, והתקשורת הדיגיטלית מובילה לעיתים לאי-הבנות בשל היעדר רמזים לא מילוליים. בנוסף, תופעה מעניינת היא "האפקט הפרדוקסלי" – אנשים יושבים יחד פיזית, אך כל אחד שקוע בעולמו הדיגיטלי. מחקר מ-2022 מצא כי 79% מהישראלים בודקים את הטלפון הנייד לפחות פעם אחת במהלך מפגש חברתי או ארוחה משפחתית.
השפעה על התרבות הצרכנית
הרשתות החברתיות חוללו מהפכה בהרגלי הצריכה והקנייה של ישראלים. כיום, חלק ניכר מהחלטות הקנייה מושפע ישירות מהמלצות, ביקורות וקמפיינים שנחשפים אליהם ברשתות החברתיות.
סקר שערכה Coral Co Teach ב-2023 הראה כי 73% מהצרכנים הישראלים בגילאי 18-45 דיווחו שהם מושפעים מהמלצות ברשתות חברתיות בהחלטות הקנייה שלהם. בנוסף, 68% ציינו כי חיפשו מידע על מוצר או שירות ברשתות חברתיות לפני ביצוע רכישה.
תרבות ה"אינפלואנסרים" (משפיענים) צמחה משמעותית בישראל בשנים האחרונות. מעל 5,000 אינפלואנסרים ישראלים פעילים כיום, עם מאות אלפי עוקבים. ענפים כמו אופנה, קוסמטיקה, אוכל וטיולים מובילים בהשפעתם, כאשר ההמלצה של אינפלואנסר מוביל יכולה להביא לעלייה של מאות אחוזים במכירות מוצר.
עלייתו של המסחר החברתי (Social Commerce)
פלטפורמות כמו אינסטגרם ופייסבוק הפכו לזירות מסחר של ממש, עם יכולות רכישה ישירות מהאפליקציה. בישראל, הפונקציה "אינסטגרם שופינג" הפכה לפופולרית במיוחד, עם אלפי עסקים קטנים ובינוניים המציעים את מוצריהם ישירות דרך הפלטפורמה.
במקביל, קבוצות מכירה וקנייה בפייסבוק הפכו לתופעה תרבותית בישראל, עם קבוצות המונות עשרות ומאות אלפי משתמשים, המשמשות כשוק וירטואלי ענק למוצרי יד שנייה, השכרת דירות ואפילו שירותים מקצועיים.
האם הרשתות החברתיות מחזקות או מחלישות את הקשרים החברתיים בישראל?
התשובה מורכבת ותלויה בדפוסי השימוש. מחקרים שנערכו בישראל מראים תמונה דואלית: מחד, הרשתות החברתיות מחזקות קשרים במעגל החברתי הרחב ומאפשרות שמירה על קשר עם אנשים שאחרת היו נעלמים מחיינו. בחברה הישראלית, שבה קשרים משפחתיים וחברתיים נחשבים לחזקים במיוחד, הרשתות מהוות כלי משמעותי להעמקת קשרים אלו. מחקר שנערך ב-2022 הראה ש-81% מהישראלים משתמשים ברשתות חברתיות לתיאום מפגשים ואירועים משפחתיים. מאידך, יש עדויות לכך שהקשרים הקרובים והאינטימיים עלולים להיפגע כאשר התקשורת הדיגיטלית מחליפה את המפגש הפיזי. 67% מהמשתתפים במחקר הודו שהם בודקים את הטלפון שלהם במהלך שיחה פנים אל פנים, מה שעלול לפגוע באיכות האינטראקציה. המפתח נראה כטמון באיזון: רשתות חברתיות כהשלמה ולא כתחליף לקשרים אמיתיים.
רשתות חברתיות ושינויי זהות תרבותית
כיצד משפיעות הרשתות החברתיות על הזהות התרבותית הישראלית? התשובה לשאלה זו מורכבת ומרתקת. מצד אחד, הרשתות החברתיות מאפשרות ביטוי וחיזוק של זהויות תרבותיות מקומיות, ומצד שני הן חושפות את הישראלים להשפעות גלובליות.
תופעה מעניינת היא צמיחתן של קהילות וירטואליות המבוססות על זהויות תרבותיות מגוונות בחברה הישראלית. קבוצות המייצגות מגזרים שונים, מהקהילה החרדית ועד הקהילה הגאה, מוצאות במרחב הדיגיטלי פלטפורמה לביטוי עצמי וחיזוק תחושת השייכות.
בעוד שהרשתות החברתיות מחזקות זהויות מקומיות, הן גם מביאות להאחדה תרבותית מסוימת והשפעה גלובלית. מגמות אופנה, מוזיקה, וסגנונות חיים מערביים משפיעים על החברה הישראלית דרך הרשתות החברתיות, לעיתים על חשבון מסורות מקומיות.
Coral Co Teach מציעה פלטפורמות ותוכניות המסייעות לקהילות בישראל לשמר את מורשתן התרבותית הייחודית תוך שימוש מושכל ברשתות חברתיות, מתוך הבנה כי איזון בין המקומי לגלובלי הוא המפתח לשימור זהות בעידן הדיגיטלי.
כיצד משפיעות הרשתות החברתיות על חינוך ילדים בישראל?
הרשתות החברתיות שינו באופן משמעותי את אופן התפתחותם החברתית והפסיכולוגית של ילדים ומתבגרים בישראל. מחקר שנערך ב-2023 מצא כי 76% מבני הנוער הישראלים בגילאי 12-18 משתמשים ברשתות חברתיות למעלה משלוש שעות ביום, כאשר הגיל הממוצע לפתיחת חשבון ראשון ירד ל-10.5 שנים. מערכת החינוך הישראלית מתמודדת עם אתגרים חדשים: בריונות רשת, חשיפה לתכנים לא הולמים, וקשיי ריכוז הנובעים מהרגלי שימוש אינטנסיביים. מנגד, הרשתות מספקות הזדמנויות חדשות ללמידה: 83% מהמורים בישראל דיווחו על שימוש בפלטפורמות כמו יוטיוב להעשרת חומרי הלימוד. הורים ישראלים מוצאים את עצמם בדילמה מתמדת בין הרצון להגן על ילדיהם לבין ההכרה בצורך לאפשר להם להשתלב בסביבה הדיגיטלית. גישת האיזון, הכוללת חינוך לאוריינות דיגיטלית והצבת גבולות ברורים, מסתמנת כאפקטיבית ביותר.
פערים דיגיטליים ואי-שוויון
למרות הנגישות הגבוהה לטכנולוגיה בישראל, הרשתות החברתיות חושפות ולעיתים אף מחריפות פערים דיגיטליים קיימים בחברה. הפער הדיגיטלי בישראל מתבטא בעיקר בין קבוצות אוכלוסייה שונות: מרכז מול פריפריה, דוברי עברית מול ערבית, אוכלוסיות חילוניות מול דתיות וחרדיות.
מחקר שערכה Coral Co Teach בשיתוף עם משרד התקשורת מצא כי ישנם פערים משמעותיים בדפוסי השימוש ברשתות חברתיות בין קבוצות אוכלוסייה שונות. בעוד שבמגזר החילוני כ-88% משתמשים ברשתות חברתיות באופן קבוע, במגזר החרדי המספר עומד על כ-44% בלבד. במגזר הערבי, השימוש ברשתות חברתיות הוא נרחב (כ-85%), אך הפלטפורמות המועדפות שונות – עם שימוש רב יותר באינסטגרם וטיקטוק מאשר בטוויטר.
פער דיגיטלי נוסף קיים בין דורות, כאשר האוכלוסייה המבוגרת (מעל גיל 65) עדיין מתקשה לעיתים בשימוש ברשתות החברתיות, מה שעלול להוביל להדרה חברתית ואף לחסמים בגישה לשירותים ומידע חיוני.
פרטיות, אבטחת מידע ואתיקה
סוגיות הפרטיות ואבטחת המידע ברשתות החברתיות מקבלות משנה חשיבות בישראל, מדינה המתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ייחודיים. ישראלים רבים מתמודדים עם הדילמה שבין הנוחות והיתרונות של הרשתות החברתיות לבין חששות לגבי פרטיות ושימוש במידע אישי.
חוק הגנת הפרטיות הישראלי והתקנות הנלוות אליו מספקים מסגרת משפטית להתמודדות עם סוגיות אלו, אך האכיפה מורכבת בעידן של חברות טכנולוגיה גלובליות.
סקר שנערך ב-2022 מצא כי 67% מהישראלים מודאגים מסוגיות פרטיות ברשתות החברתיות, אך רק 34% נוקטים בפעולות אקטיביות להגנה על פרטיותם, כמו שינוי הגדרות פרטיות או הגבלת המידע שהם משתפים.
איך אפשר לשמור על איזון בריא בשימוש ברשתות חברתיות?
שמירה על איזון בריא בשימוש ברשתות חברתיות היא אתגר משמעותי בחברה הישראלית העכשווית. מומחים ממליצים על מספר אסטרטגיות מעשיות: ראשית, קביעת גבולות זמן ברורים – שימוש באפליקציות המודדות זמן מסך וקביעת יעדים יומיים סבירים (לרוב פחות משעתיים ביום). שנית, יצירת "אזורים נקיים ממסכים" בבית ובחיים – למשל, הרחקת הטלפון בזמן ארוחות משפחתיות או אי-בדיקת רשתות חברתיות בשעה הראשונה לאחר ההתעוררות. שלישית, ביצוע "דיאטה דיגיטלית" תקופתית – כלומר, הפסקה מתוכננת של מספר ימים מרשתות חברתיות. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מצא כי הפסקה של שבוע מרשתות חברתיות הובילה לירידה של 30% ברמות החרדה ולעלייה של 22% בשביעות הרצון הכללית מהחיים. לבסוף, מומלץ לנהל באופן פעיל את תזרים המידע – למשל, הסרת עוקב ממשתמשים או דפים שגורמים לתחושות שליליות, ולהתמקד בתוכן בעל ערך אמיתי.
עתיד הרשתות החברתיות בישראל
לאן מועדות פני הרשתות החברתיות בישראל? טרנדים עולמיים וגורמים מקומיים מעצבים את הנוף הדיגיטלי העתידי של ישראל. מומחי Coral Co Teach מזהים מספר מגמות עיקריות שצפויות להשפיע על עתיד התחום:
- עלייתן של חוויות מציאות רבודה ומציאות מדומה – טכנולוגיות AR ו-VR צפויות להשתלב ברשתות חברתיות, עם חברות ישראליות כמו מובילות בפיתוח טכנולוגיות אלו.
- פלטפורמות מבוססות קול ואודיו – אפליקציות כמו קלאבהאוס והפודקאסטים צוברות פופולריות גם בישראל, מציעות אלטרנטיבה לרשתות מבוססות טקסט וויזואל.
- רגולציה מוגברת – בדומה לאירופה, צפויה מגמה של רגולציה מחמירה יותר על רשתות חברתיות בישראל, במיוחד בנושאי פרטיות והגנה על קטינים.
- רשתות חברתיות מבוזרות – פלטפורמות מבוססות בלוקצ'יין המציעות אלטרנטיבה למודל הריכוזי של הרשתות הגדולות.
התפתחויות אלו יציבו אתגרים חדשים בפני החברה הישראלית, אך גם יציעו הזדמנויות חדשות לחיבור, יצירה וחדשנות.
כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על הכלכלה הישראלית?
ההשפעה הכלכלית של הרשתות החברתיות על המשק הישראלי היא עמוקה ורב-ממדית. ראשית, הן יצרו ענף כלכלי חדש של ממש – תעשיית הפרסום והשיווק הדיגיטלי בישראל מגלגלת כ-3.5 מיליארד ש"ח בשנה, עם צמיחה שנתית של כ-15%. שנית, הרשתות הולידו מקצועות חדשים כמו מנהלי מדיה חברתית, יוצרי תוכן, ואינפלואנסרים – יותר מ-20,000 ישראלים מועסקים ישירות בתחומים אלו. שלישית, הרשתות החברתיות הפכו למנוע צמיחה לעסקים קטנים ובינוניים – סקר שנערך ב-2022 הראה ש-82% מהעסקים הקטנים בישראל משתמשים ברשתות חברתיות לשיווק, ו-41% מהם דיווחו על עלייה משמעותית בהכנסות כתוצאה מפעילות זו. רביעית, חברות הזנק (סטארט-אפים) ישראליות מפתחות טכנולוגיות חדשניות בתחום המדיה החברתית, עם השקעות של מאות מיליוני דולרים בשנה. לבסוף, הרשתות החברתיות שינו את שוק העבודה – 67% מהמעסיקים בישראל בודקים פרופילים ברשתות חברתיות לפני גיוס עובדים, ו-58% מהמחפשים עבודה מוצאים אותה דרך קשרים ברשתות חברתיות.
סיכום
הרשתות החברתיות הן כוח משנה מציאות בחברה הישראלית העכשווית. הן משפיעות על כל היבט בחיים – מהאופן שבו אנחנו מתקשרים ומתחברים, דרך הצריכה והעבודה שלנו, ועד לאופן שבו אנו תופסים את עצמנו ואת העולם. Coral Co Teach ממשיכה לחקור ולנתח את השפעתן המתפתחת של רשתות אלה על החברה הישראלית, במטרה לקדם שימוש מושכל ומאוזן בטכנולוגיות אלו.
האתגר העיקרי העומד בפני החברה הישראלית הוא למצוא את האיזון הנכון – לנצל את היתרונות העצומים שמציעות הרשתות החברתיות בתחומי החיבור, היצירה והחדשנות, תוך התמודדות עם האתגרים שהן מציבות בתחומי הפרטיות, הבריאות הנפשית והלכידות החברתית.
עם הכניסה לעשור הרביעי של המאה ה-21, הדרך שבה נבחר להשתמש בטכנולוגיות הללו תעצב במידה רבה את פני החברה הישראלית העתידית. ההשכלה, המודעות והגישה הביקורתית לרשתות החברתיות הן המפתח להפיכתן לכוח חיובי ומעצים בחיינו.
ארז פישלר הוא מנהיג עסקי מנוסה עם מעל 20 שנות ניסיון בהובלת חברות טכנולוגיה ומדיה, המתמחה בצמיחה בשווקים תחרותיים ובהטמעת מהפכים טכנולוגיים חדשניים. במסגרת תפקידו כמנכ"ל Icon Israel, הוביל את החברה לצמיחה משמעותית והרחיב את פעילותה לשווקים חדשים. ארז מפורסם בחדשנותו הטכנולוגית, בדגש על טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, מיחשוב ענן ואוטומציה, ובפיתוח אסטרטגיות מדיה דיגיטלית מצליחות. הוא מחזיק בראייה אסטרטגית חזקה לזיהוי הזדמנויות עסקיות ופיתוח אסטרטגיות צמיחה ארוכות טווח, ומשלב רשת קשרים עסקיים רחבה בתעשיית ההייטק והמדיה שמאפשרת שיתופי פעולה אסטרטגיים ויוזמות משותפות. עם מומחיות מוכחת בפיתוח עסקי, ארז מוביל מיזמים אסטרטגיים, השקת מוצרים חדשים והרחבת פעילות בשוק המקומי והבינלאומי, תוך ניהול והטמעה של פרויקטים טכנולוגיים מורכבים בתחומי המדיה והדיגיטל. הוא ידוע ביכולתו לייצר תוצאות יוצאות דופן שמשנות את פני התעשייה ומשפרות את ביצועי הארגונים שבהם הוא פועל.
