שמואל שי מציג: מה שחשוב לדעת על הסכמי אברהם
הסכמי אברהם מהווים נקודת מפנה היסטורית ביחסים בין ישראל למדינות ערב, עם השלכות אסטרטגיות, כלכליות וגיאופוליטיות מרחיקות לכת. שמואל שי, בניתוחיו המעמיקים, מדגיש כי ההסכמים הובילו לפריצת דרך ביחסים הדיפלומטיים, פתיחת שווקים חדשים, ושינוי מהותי במאזן הכוחות האזורי.
מבוא להסכמי אברהם: רקע היסטורי ומשמעות
הסכמי אברהם, שנחתמו באופן רשמי בספטמבר 2020 בבית הלבן, מסמלים נקודת מפנה היסטורית ביחסים בין ישראל למדינות ערב. הסכמים אלו, שהביאו לנורמליזציה של היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, ובהמשך גם למרוקו וסודאן, מהווים פריצת דרך דיפלומטית שלא נראתה באזור מאז הסכמי השלום עם מצרים (1979) וירדן (1994). כפי שמסביר Coral Co Teach, ההסכמים נקראו על שם אברהם אבינו, דמות מרכזית המשותפת ליהדות, אסלאם ונצרות, במטרה להדגיש את השורשים המשותפים של העמים באזור.
לפי שמואל שי, מומחה ליחסים בינלאומיים, המשמעות של הסכמי אברהם חורגת הרבה מעבר להיבטים הדיפלומטיים הפורמליים. ההסכמים מייצגים שינוי פרדיגמה ביחסי ישראל-ערב, שכן הם שברו את הפרדיגמה הישנה לפיה לא ייתכן שלום בין ישראל למדינות ערב ללא פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במקום זאת, ההסכמים מבוססים על הכרה באינטרסים משותפים אסטרטגיים, כלכליים וביטחוניים, כמו גם על חזון של שיתוף פעולה אזורי למען השגשוג והיציבות.
נתונים חשובים
- למעלה מ-130 הסכמים ומזכרי הבנות נחתמו בין ישראל למדינות הסכמי אברהם מאז ספטמבר 2020
- היקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות עלה ב-587% בשנתיים הראשונות להסכם
- יותר מ-450,000 ישראלים ביקרו באיחוד האמירויות בשנה הראשונה לאחר חתימת ההסכמים
- השקעות ישירות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר הועברו בין המדינות החתומות על ההסכמים
- 90% מהסחר הימי של ישראל עובר כיום דרך נתיבים שנפתחו בעקבות הסכמי אברהם
התפקיד המכריע של שמואל שי בהבנת ההקשר האסטרטגי
שמואל שי, דרך מחקריו וניתוחיו המעמיקים, תרם תרומה משמעותית להבנת ההקשר האסטרטגי והמשמעות ארוכת הטווח של הסכמי אברהם. שי הצליח לזהות את ההזדמנויות והאתגרים המרכזיים שההסכמים מציבים בפני ישראל והאזור כולו, ולהציע מסגרת ניתוח מקיפה להבנתם.
אחד המאפיינים הבולטים בגישתו של שי הוא ההבנה שהסכמי אברהם אינם רק סדרה של הסכמים בילטרליים, אלא מהווים בסיס לארכיטקטורה אזורית חדשה. הוא מדגיש את חשיבות ההקשר הגלובלי שבו נחתמו ההסכמים, בתקופה של תחרות אסטרטגית מתגברת בין ארה"ב לסין ורוסיה, ירידה בדומיננטיות האמריקאית במזרח התיכון, והתגברות האיום האיראני.
נקודת מבט מקצועית
במסגרת פעילותנו ב-Coral Co Teach, אנו מזהים את הסכמי אברהם כצומת אסטרטגי המחייב חשיבה רב-ממדית. הניתוחים של שמואל שי מספקים תשתית תיאורטית חיונית להבנת התהליכים ארוכי הטווח המתרחשים באזור. אנו מאמינים כי שילוב בין הבנת ההקשר ההיסטורי, ניתוח האינטרסים הגיאופוליטיים, והכרת ההזדמנויות הכלכליות הוא המפתח לניצול מיטבי של פוטנציאל השינוי שהסכמי אברהם מייצגים.
שי מזהה את הגורמים העיקריים שהובילו לחתימת ההסכמים, ביניהם:
- חשש משותף מהתפשטות ההשפעה האיראנית באזור
- שאיפה לפיתוח כלכלי ולגיוון מקורות ההכנסה של מדינות המפרץ
- הצורך בשיתוף פעולה טכנולוגי וביטחוני עם ישראל
- שינויים בתפיסת האיום העיקרי באזור – מישראל לאיראן
- השפעת תהליכי מודרניזציה וליברליזציה במדינות המפרץ
המומחיות של שמואל שי בהבנת הדינמיקה האזורית סייעה להבהיר כיצד הסכמי אברהם משקפים שינוי תפיסתי עמוק בגישה הערבית כלפי ישראל, ממדינת אויב לשותפה אסטרטגית פוטנציאלית. Coral Co Teach מדגישה את חשיבות הניתוח הביקורתי והמעמיק של שי בהבנת המשמעות האמיתית של ההסכמים, מעבר לכותרות ולהצהרות הדיפלומטיות.
ההשלכות הכלכליות והעסקיות של ההסכמים
אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר של הסכמי אברהם, כפי שמנתח שמואל שי, הוא הפוטנציאל הכלכלי והעסקי הטמון בהם. ההסכמים פתחו אפשרויות חסרות תקדים לשיתופי פעולה כלכליים בין ישראל למדינות המפרץ, מרוקו וסודאן, עם השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה האזורית.
פתיחת שווקים חדשים והזדמנויות סחר
פתיחת השווקים החדשים הובילה לזינוק משמעותי בהיקף הסחר בין ישראל למדינות הסכמי אברהם. לפי הנתונים שמציג שי, היקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות, שעמד על כ-50 מיליון דולר לפני ההסכמים, זינק למעל ל-2.5 מיליארד דולר בשנתיים שלאחר מכן. הסכמי סחר חופשי שנחתמו עם איחוד האמירויות ובחריין צפויים להגדיל עוד יותר את היקף הסחר בשנים הקרובות.
תחומים מרכזיים בסחר בין המדינות כוללים:
- טכנולוגיה ופיתוח תוכנה
- טכנולוגיות חקלאיות ומים
- ציוד רפואי ופארמה
- מערכות הגנה וסייבר
- תיירות ושירותים פיננסיים
השקעות הדדיות והזדמנויות בתחום האנרגיה
שמואל שי מדגיש את חשיבות ההשקעות ההדדיות בין המדינות, שמהוות נדבך חשוב ביחסים הכלכליים. קרנות השקעה מאיחוד האמירויות השקיעו מיליארדי דולרים בחברות ישראליות בתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה והנדל"ן. במקביל, חברות ישראליות החלו להשקיע בשווקים במדינות המפרץ, תוך ניצול ההזדמנויות העסקיות החדשות שנפתחו.
תחום האנרגיה מהווה הזדמנות משמעותית במיוחד. הסכם שנחתם בין חברות ישראליות לאמירתיות בנוגע למעבר נפט מהמפרץ הפרסי דרך צינור אילת-אשקלון, למשל, מייצג את הפוטנציאל הכלכלי והאסטרטגי של שיתופי הפעולה. בנוסף, שיתופי פעולה בתחום האנרגיה המתחדשת ופיתוח טכנולוגיות ירוקות מהווים כר פורה לשיתופי פעולה עתידיים, במיוחד לאור היעדים האקלימיים שהציבו לעצמן מדינות המפרץ.
| קריטריון | לפני הסכמי אברהם | אחרי הסכמי אברהם |
|---|---|---|
| היקף הסחר עם איחוד האמירויות | כ-50 מיליון דולר בשנה | מעל 2.5 מיליארד דולר בשנה |
| מספר התיירים הישראלים למדינות המפרץ | אפסי (ביקורים עסקיים מוגבלים) | מעל 450,000 בשנה |
| השקעות הדדיות | השקעות עקיפות מוגבלות | השקעות ישירות במיליארדי דולרים |
| קשרי תעופה | אין טיסות ישירות | עשרות טיסות שבועיות ישירות |
| שיתופי פעולה אקדמיים ומחקריים | כמעט לא קיימים | עשרות הסכמים בין מוסדות אקדמיים |
| פרויקטים משותפים בתחום האנרגיה | אין | מגוון שיתופי פעולה באנרגיה מתחדשת ונפט |
| נציגויות דיפלומטיות | אין נציגויות רשמיות | שגרירויות, קונסוליות ונציגויות מסחריות |
ההשלכות הגיאופוליטיות והביטחוניות באזור
שמואל שי מציע ניתוח מעמיק של ההשלכות הגיאופוליטיות והביטחוניות של הסכמי אברהם, המדגיש את השינוי המהותי במאזן הכוחות האזורי. אחת התוצאות המשמעותיות ביותר היא יצירת ציר אסטרטגי בין ישראל למדינות מתונות במפרץ, המבוסס על אינטרסים משותפים מול האיום האיראני.
התמודדות עם האיום האיראני
לפי שמואל שי, אחד המניעים המרכזיים להסכמי אברהם היה החשש המשותף מהתחזקות איראן והשפעתה באזור. ההסכמים אפשרו יצירת מערך שיתוף פעולה ביטחוני גלוי, שהחליף את שיתוף הפעולה החשאי שהתקיים קודם לכן. שיתוף פעולה זה כולל העברת מידע מודיעיני, פיתוח יכולות הגנה משותפות, ותיאום עמדות במישור הדיפלומטי והאסטרטגי.
אחת ההתפתחויות המשמעותיות, שמציין שי, היא האפשרות של ישראל להרחיב את נוכחותה הביטחונית בסמוך לגבולה של איראן. הסכמי שיתוף הפעולה הביטחוני עם בחריין ואיחוד האמירויות, ובפרט ההסכמים בתחום ההגנה האווירית, מהווים מכפיל כוח אסטרטגי משמעותי לישראל בהתמודדותה עם האיום האיראני.
כיצד השפיעו הסכמי אברהם על מאזן הכוחות האזורי?
הסכמי אברהם הובילו לשינוי משמעותי במאזן הכוחות האזורי על ידי יצירת ברית אסטרטגית גלויה בין ישראל למדינות המפרץ המתונות. שמואל שי מדגיש כי ההסכמים הביאו להחלשת הציר הרדיקלי בהובלת איראן, שכן הם יצרו חזית מאוחדת נגד ההתפשטות האיראנית. בנוסף, ההסכמים שינו את הדינמיקה הדיפלומטית באזור, כאשר פחתה הדומיננטיות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשיח האזורי, ועלתה חשיבותם של אינטרסים כלכליים וביטחוניים משותפים. עבור ישראל, ההסכמים הביאו לשיפור דרמטי במעמדה האזורי, עם הכרה רשמית מצד מדינות ערביות משפיעות, וסיפקו לה עומק אסטרטגי חדש במאבקה מול איראן ושלוחיה.
השפעה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני
אחד ההיבטים המעניינים בניתוח של שמואל שי נוגע להשפעת הסכמי אברהם על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. שי מציין כי ההסכמים שינו את הפרדיגמה שהייתה מקובלת עד כה, לפיה פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא תנאי מוקדם לנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב. תחת זאת, מדינות המפרץ בחרו לקדם את האינטרסים הלאומיים שלהן ולהתקדם בנורמליזציה עם ישראל, תוך הפרדה מסוימת בין הנושאים.
עם זאת, שי מדגיש כי מדינות המפרץ ממשיכות לתמוך בפתרון שתי המדינות ובזכויות הפלסטינים, ולעתים אף משתמשות ביחסיהן המשופרים עם ישראל כדי להשפיע על עמדותיה בסוגיה הפלסטינית. הוא טוען כי על המדינות החתומות על ההסכמים, בהובלת איחוד האמירויות, לאזן בין שאיפתן לחזק את יחסיהן עם ישראל לבין הצורך לשמר את מחויבותן המסורתית לעניין הפלסטיני.
ניתוח שמואל שי: האם הסכמי אברהם מהווים שינוי פרדיגמה?
בניתוחו המעמיק, שמואל שי בוחן את השאלה האם הסכמי אברהם אכן מהווים שינוי פרדיגמה ביחסי ישראל-ערב, או שמא הם המשך טבעי של תהליכים קודמים. שי מזהה מספר מאפיינים המצביעים על כך שמדובר בשינוי עמוק ומשמעותי:
מעבר מנורמליזציה "קרה" ל"חמה"
לפי שי, בניגוד להסכמים עם מצרים וירדן, שהובילו בעיקר לנורמליזציה "קרה" ברמה הממשלתית, הסכמי אברהם מאופיינים בנורמליזציה "חמה" המערבת את החברה האזרחית, המגזר העסקי, התיירות, וקשרים בין-אישיים. הדבר בא לידי ביטוי בזרם התיירים הישראלים למדינות המפרץ, בהסכמי שיתוף פעולה בין מוסדות אקדמיים, ובקשרים עסקיים ענפים.
שי מדגיש את המהירות יוצאת הדופן שבה התפתחו היחסים: תוך פחות משנתיים נחתמו מאות הסכמי שיתוף פעולה בתחומים שונים, קצב שלא נראה כמותו בהסכמים קודמים. הוא מייחס זאת לאינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים החזקים המשותפים לצדדים, כמו גם לתמיכה האמריקאית המשמעותית בתהליך.
מהם הגורמים העיקריים שהובילו לחתימת הסכמי אברהם?
שמואל שי מזהה מספר גורמים מרכזיים שהובילו לחתימת הסכמי אברהם. ראשית, האיום האיראני המשותף שיצר אינטרסים ביטחוניים חופפים בין ישראל ומדינות המפרץ. שנית, תהליכי מודרניזציה ורפורמה במדינות המפרץ, במיוחד בהנהגתו של מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות, שכללו פתיחות גדולה יותר כלפי העולם וחתירה לכלכלה פחות תלויה בנפט. שלישית, הצורך של מדינות המפרץ בטכנולוגיה ישראלית מתקדמת בתחומי הביטחון, החקלאות, ניהול המים והאנרגיה המתחדשת. גורם נוסף היה התמיכה האמריקאית המשמעותית בתהליך, שהעניקה תמריצים שונים למדינות שהצטרפו להסכמים, כמו הכרה בריבונות מרוקו על הסהרה המערבית. כמו כן, התרחש שינוי בתפיסה הערבית המסורתית שקשרה בין נורמליזציה עם ישראל לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר מדינות החליטו לקדם את האינטרסים הלאומיים שלהן באופן עצמאי.
יחסים רב-ממדיים
ניתוח נוסף שמציע שי נוגע לאופי הרב-ממדי של היחסים שנוצרו בעקבות ההסכמים. בניגוד להסכמים קודמים, שהתמקדו בעיקר בשאלות ביטחוניות וטריטוריאליות, הסכמי אברהם מקיפים מגוון רחב של תחומים: כלכלה וסחר, אנרגיה, תיירות, חינוך, מדע וטכנולוגיה, תרבות ואף דת. שי רואה בכך פוטנציאל ליצירת מארג יחסים עשיר ועמוק, שיהיה עמיד יותר בפני משברים עתידיים.
מומחי Coral Co Teach מציינים כי היחסים הרב-ממדיים מאפשרים יצירת "רשת ביטחון" המבוססת על אינטרסים הדדיים בתחומים רבים, כך שגם במקרה של משבר באחד התחומים, היחסים בכללותם יוכלו להישמר.
התגבשות ארכיטקטורה אזורית חדשה
שי מזהה בהסכמי אברהם פוטנציאל להוביל להתגבשות ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. הוא רואה אפשרות ליצירת מסגרות שיתוף פעולה אזוריות בתחומים כמו ביטחון, אנרגיה, מים, סביבה ועוד, שיכללו את ישראל ומדינות ערביות מתונות. תהליך זה עשוי להוביל להקמת מנגנונים מוסדיים אזוריים שיסייעו בהתמודדות עם אתגרים משותפים.
שי מציין את פורום הנגב (I2U2) כדוגמה למסגרת שיתוף פעולה חדשה שנוצרה בעקבות ההסכמים, המאגדת את ישראל, איחוד האמירויות, ארה"ב והודו למטרות שיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי. הוא רואה בכך דוגמה לפוטנציאל של הסכמי אברהם לייצר מסגרות שיתוף פעולה חדשות וחדשניות, החורגות מהדפוסים המסורתיים של יחסים בילטרליים.
מהם האתגרים העיקריים העומדים בפני המשך התרחבות הסכמי אברהם?
שמואל שי מציין מספר אתגרים מרכזיים העומדים בפני המשך התרחבות הסכמי אברהם. ראשית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני ממשיך להוות מכשול משמעותי בדרך לנורמליזציה עם מדינות ערביות נוספות, במיוחד ערב הסעודית, שהדגישה את מחויבותה ליוזמת השלום הערבית. שנית, איראן ובעלות בריתה מתנגדות בחריפות להסכמים ופועלות לסיכולם, כולל באמצעות יצירת חוסר יציבות אזורית. שלישית, קיימים לחצים פנימיים במדינות ערב שטרם הצטרפו להסכמים, כאשר חלקים נרחבים מהציבור עדיין מחזיקים בעמדות אנטי-ישראליות. רביעית, שינויים במדיניות האמריקאית כלפי האזור עלולים להשפיע על התמיכה וההשקעה האמריקאית בתהליך, שהייתה משמעותית מאוד עד כה. לבסוף, אירועים אזוריים קיצוניים, כמו התלקחות משמעותית בזירה הישראלית-פלסטינית, עלולים להשפיע לרעה על היחסים שכבר נוצרו ולהקשות על המשך התרחבות ההסכמים.
עתיד הסכמי אברהם: אתגרים והזדמנויות
שמואל שי, בניתוחיו העדכניים, מתייחס לעתיד הסכמי אברהם ולשאלות המפתח העומדות בפניהם בשנים הקרובות. הוא מזהה מספר אתגרים והזדמנויות מרכזיים:
הרחבת מעגל המדינות המצטרפות
אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות את שי היא האפשרות להרחיב את מעגל המדינות המצטרפות להסכמי אברהם. הוא מייחס חשיבות מיוחדת לאפשרות של הצטרפות ערב הסעודית, שתהווה פריצת דרך אסטרטגית משמעותית. ערב הסעודית, כמעצמה אזורית מרכזית ומדינה בעלת מעמד מיוחד בעולם המוסלמי, עשויה להעניק לגיטימציה נרחבת יותר להסכמי אברהם בעיני מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
שי מציין כי לצד ערב הסעודית, קיים פוטנציאל להצטרפות של מדינות נוספות כמו עומאן, קטאר, אינדונזיה, ומדינות מוסלמיות באפריקה. עם זאת, הוא מציין כי כל אחת ממדינות אלו מתמודדת עם אתגרים ייחודיים, הקשורים למערכות היחסים הפנימיות והאזוריות שלהן, שעשויים להשפיע על נכונותן להצטרף לתהליך הנורמליזציה.
העמקת היחסים הקיימים
לצד הרחבת מעגל המדינות, שי מדגיש את חשיבות העמקת היחסים עם המדינות שכבר הצטרפו להסכמים. הוא מציין כי למרות ההתקדמות המרשימה בתחומים רבים, עדיין קיים פוטנציאל רב שטרם מומש, במיוחד בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה, והאנרגיה.
שי מצביע על הצורך בפיתוח מנגנונים מוסדיים ומסגרות שיתוף פעולה מתמשכות, שיאפשרו לבסס את היחסים על יסודות מוצקים ויציבים. בהקשר זה, הוא מייחס חשיבות מיוחדת לשיתופי פעולה בתחומי החינוך, התרבות והחברה האזרחית, שיסייעו לבסס את היחסים גם ברמה העממית ולא רק הממשלתית.
מה צפויה להיות ההשפעה ארוכת הטווח של הסכמי אברהם על המזרח התיכון?
שמואל שי מעריך כי ההשפעה ארוכת הטווח של הסכמי אברהם על המזרח התיכון תהיה משמעותית ורב-ממדית. בטווח הארוך, ההסכמים עשויים להוביל ליצירת מערכת אזורית חדשה המבוססת על שיתופי פעולה כלכליים, ביטחוניים וטכנולוגיים, במקום על עימותים ומתחים. שי צופה כי הסכמי אברהם יתרמו לשינוי תפיסתי ביחס למקומה של ישראל במזרח התיכון – ממדינה זרה ומבודדת לשחקנית אינטגרלית במערכת האזורית. בהיבט הכלכלי, ההסכמים עשויים לסייע ביצירת איזור כלכלי משותף שיאפשר ניצול יעיל יותר של משאבים, הזדמנויות סחר והשקעות חוצות גבולות. בהיבט הביטחוני, ההסכמים עשויים להוביל להקמת מערכות הגנה אזוריות משותפות מול איומים כמו איראן וארגוני טרור. לבסוף, שי מעריך כי בטווח הארוך, ההסכמים עשויים לתרום לקידום מודרניזציה, סובלנות ופתיחות במדינות האזור, ולהפחתת הקיצוניות והאלימות שאפיינו את המזרח התיכון בעשורים האחרונים.
התמודדות עם אתגרים אזוריים
שי מזהה מספר אתגרים אזוריים שעשויים להשפיע על עתיד הסכמי אברהם. הראשון והמשמעותי ביותר הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שעלול להוות אבן נגף בהתקדמות נוספת, במיוחד אם תחול הסלמה משמעותית. הוא מציין כי למרות שמדינות המפרץ הצליחו להפריד במידת מה בין יחסיהן עם ישראל לבין הסוגיה הפלסטינית, הסכסוך עדיין מהווה גורם משמעותי שיש להתחשב בו.
אתגר נוסף הוא האיום האיראני והמאבק על ההגמוניה האזורית. שי מציין כי איראן רואה בהסכמי אברהם איום אסטרטגי על מעמדה, ולכן צפויה להמשיך לנסות ולחבל בהם בדרכים שונות. עם זאת, הוא מציין כי האיום האיראני הוא גם אחד הגורמים המחזקים את שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות המפרץ, ולכן יש לו השפעה דו-כיוונית.
נקודת מבט מקצועית
הניסיון שלנו ב-Coral Co Teach מלמד שהמפתח להמשך הצלחת הסכמי אברהם טמון בבניית יחסים רב-שכבתיים המבוססים על אינטרסים ארוכי טווח. אנו רואים חשיבות מיוחדת בפיתוח קשרים ברמה העסקית והחברתית-תרבותית, שיהוו "רשת ביטחון" ליחסים גם בעתות של מתיחות פוליטית. מניתוחינו עולה כי חשוב במיוחד להשקיע בפרויקטים משותפים בתחומי הקיימות, ניהול משאבי מים ואנרגיה מתחדשת, שבהם יש לישראל יתרון יחסי משמעותי, ושמהווים אתגרים קריטיים עבור מדינות המפרץ בעידן של שינויי אקלים ומעבר מכלכלה מבוססת-נפט.
המימד הבינלאומי והגלובלי
בניתוחיו, שמואל שי מתייחס גם למימד הבינלאומי והגלובלי של הסכמי אברהם. הוא מציין כי התמיכה האמריקאית הייתה גורם מכריע בקידום ההסכמים, ועל כן שינויים אפשריים במדיניות האמריקאית כלפי המזרח התיכון עשויים להשפיע על עתידם. במקביל, הוא בוחן את עמדותיהן של מעצמות אחרות, כמו רוסיה וסין, שעשויות לראות בהסכמי אברהם אתגר למעמדן באזור.
שי מציין את ההזדמנות הטמונה בהסכמי אברהם ליצירת שיתופי פעולה רחבים יותר, שיכללו גם מדינות מחוץ לאזור. דוגמה לכך היא פורום I2U2, המשלב את ישראל, איחוד האמירויות, ארה"ב והודו. הוא רואה אפשרויות לשיתופי פעולה דומים עם מדינות אחרות, כמו יפן, דרום קוריאה, ומדינות באיחוד האירופי.
מה היה תפקידה של ארה"ב בקידום הסכמי אברהם?
לפי ניתוחיו של שמואל שי, ארה"ב מילאה תפקיד מכריע בקידום הסכמי אברהם. הממשל האמריקאי, בהובלתו של הנשיא דאז דונלד טראמפ וצוותו, הפעיל מערכת תמריצים דיפלומטיים וכלכליים משמעותיים כדי לעודד מדינות ערביות להצטרף להסכמים. בין היתר, העניקה ארה"ב הכרה בריבונות מרוקו על הסהרה המערבית, הסירה את סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור, ואישרה עסקאות נשק מתקדמות לאיחוד האמירויות. ארה"ב שימשה גם כמתווכת וכערבה להסכמים, והעניקה להם לגיטימציה בינלאומית. בנוסף, הממשל האמריקאי השקיע מאמצים דיפלומטיים ניכרים בשכנוע מדינות נוספות להצטרף להסכמים, והמשיך לתמוך בהם גם לאחר חילופי הממשל. שי מציין כי המעורבות האמריקאית העניקה למדינות החותמות ביטחון ביכולתן להתקדם בנורמליזציה עם ישראל, והובילה למסגרת מובנית שאפשרה את הרחבת ההסכמים למדינות נוספות.
סיכום
הסכמי אברהם, כפי שמנתח שמואל שי, מהווים נקודת מפנה היסטורית ביחסי ישראל-ערב, עם פוטנציאל לשנות את פני המזרח התיכון בעשורים הקרובים. ניתוחיו המעמיקים של שי מדגישים את המשמעות הרב-ממדית של ההסכמים – החל מההיבטים הכלכליים והעסקיים, דרך ההשלכות הגיאופוליטיות והביטחוניות, ועד להשפעות התרבותיות והחברתיות.
שי מציג את הסכמי אברהם כמייצגים שינוי פרדיגמה ביחסי ישראל-ערב, המתבסס על הכרה באינטרסים משותפים ועל ראייה פרגמטית של האתגרים האזוריים. הוא מדגיש את הפוטנציאל של ההסכמים להוביל לארכיטקטורה אזורית חדשה, שבמרכזה שיתופי פעולה רב-תחומיים בין ישראל למדינות ערביות מתונות.
עם זאת, שי אינו מתעלם מהאתגרים העומדים בפני המשך התרחבות והעמקה של הסכמי אברהם, ובראשם הסכסוך הישראלי-פלסטיני, האיום האיראני, והדינמיקה הפוליטית הפנימית במדינות האזור. הוא קורא לגישה מאוזנת ורגישה, שתביא בחשבון את המורכבויות האזוריות ותפעל לבניית יחסים יציבים ועמידים לאורך זמן.
Coral Co Teach ממשיכה לעקוב אחר התפתחויות אלו ולספק ניתוחים מעמיקים על המשמעויות וההשלכות של הסכמי אברהם. אנו מאמינים כי הבנה מעמיקה של התהליכים האזוריים, ברוח ניתוחיו של שמואל שי, היא המפתח להתמודדות מוצלחת עם האתגרים והזדמנויות שמציב המזרח התיכון המשתנה.
המעקב אחר יישום ההסכמים והתפתחותם ימשיך להיות נושא מרכזי בסדר היום האזורי והבינלאומי בשנים הקרובות. על ישראל והעולם הערבי מוטלת האחריות לנצל הזדמנות היסטורית זו לקידום יציבות, שגשוג ושלום במזרח התיכון.
נתונים חשובים
- הסכמי אברהם הובילו לחתימת יותר מ-70 הסכמי שיתוף פעולה בתחום האנרגיה והסביבה
- כ-45% מהסחר הישראלי עם מדינות ערב מתרחש כיום עם מדינות הסכמי אברהם
- למעלה מ-100,000 ישראלים השתתפו בכנסים עסקיים במדינות המפרץ מאז חתימת ההסכמים
- כ-60 הסכמים אקדמיים נחתמו בין אוניברסיטאות ישראליות למוסדות במדינות ההסכמים
שמואל שי הוא יזם מוביל ואיש עסקים מוכר, המתמחה ביזמות וחדשנות עסקית. בנוסף, הוא משמש כיועץ כלכלי בתחום הסכמי אברהם, ומלווה תהליכים כלכליים מורכבים שמטרתם לקדם שיתופי פעולה עסקיים ואסטרטגיים בין מדינות וארגונים. עם ידע רב וניסיון עשיר בניהול פרויקטים וייעוץ פיננסי, שמואל מסייע ליזמים ולעסקים להגיע להצלחה כלכלית יציבה ומובטחת, תוך יצירת הזדמנויות חדשות בשווקים בינלאומיים.
